מה זה BDSM? המדריך המלא למתחילים: בטיחות, הסכמה ומשחק

המונח BDSM (בעברית כותבים לפעמים פשוט בדסמ) הוא שם כולל למגוון רחב של משחקים מיניים ורגשיים בין מבוגרים, שמבוססים על חילופי כוח, תחושות עזות ומגבלות שהוסכמו מראש. הוא כולל דברים כמו קשירה, משחקי שליטה ונשלטות, משמעת, ותחושות של כאב קל או עונג עז שנחווים מתוך בחירה. המכנה המשותף לכל הצורות שלו אינו הציוד ואינו הכאב, אלא ההסכמה: שני הצדדים (או יותר) יודעים מה הולך לקרות, רוצים בזה, ויכולים לעצור בכל רגע.

אם הגעת לכאן כי משהו בנושא סקרן אותך, כי בן/בת הזוג העלה/תה את זה, או כי ראית סצנה וחשבת לעצמך שאולי גם את/ה היית רוצה לנסות, המדריך הזה בשבילך. נעבור על המשמעות של כל אות, על התפקידים, על העקרונות שמחזיקים את כל העולם הזה יציב ובטוח, ועל הצעדים המעשיים: איך מדברים על זה, איך בוחרים מילת ביטחון, במה מתחילים, ממה נזהרים ומה עושים אחרי. אין כאן שיפוטיות ואין כאן לחץ. BDSM למתחילים הוא קודם כל שיחה, ורק אחר כך משחק.

מה זה BDSM? פירוק ראשי התיבות

ראשי התיבות BDSM מחברים שלושה זוגות של מושגים שחופפים זה לזה. לא צריך לאהוב את כולם כדי להיות חלק מהעולם הזה, ורוב האנשים מתחברים לחלק אחד או שניים בלבד.

• B&D, כלומר Bondage & Discipline (קשירה ומשמעת): הגבלת תנועה מתוך הסכמה, באמצעות חבל, אזיקים רכים, צעיף או סתם הוראה של לא לזוז. המשמעת היא החלק של כללים, משימות ותגובות כשהכללים נשברים, הכול בתוך משחק שהוגדר מראש.
• D&s, כלומר Dominance & Submission (שליטה ונשלטות): חילופי כוח פסיכולוגיים. צד אחד לוקח את ההובלה ומקבל החלטות, והצד השני בוחר למסור את השליטה ולהיענות. זה יכול להיות לכמה דקות בתוך מפגש מיני, או דינמיקה שנמשכת לאורך ערב שלם.
• S&M, כלומר Sadism & Masochism (סדיזם ומזוכיזם): בהקשר של BDSM מדובר במשחקי תחושה בהסכמה: צד אחד נהנה לתת תחושות עזות, כמו צביטה, ספאנקינג או שינויי טמפרטורה, והצד השני נהנה לקבל אותן. אין קשר לאכזריות אמיתית, ואין פגיעה במי שלא רוצה בה.

חשוב להבין שהאותיות האלה אינן תפריט שחייבים לעבור עליו לפי הסדר. יש מי שאוהבים קשירה בלי שום כאב, יש מי שאוהבים דינמיקה של שליטה בלי שום חבל, ויש מי שמחפשים רק את התחושות. כל אחד וכל אחת בונים את השילוב שמתאים להם.

מה זה קינקי ומה זה קינק?

קינק הוא כל העדפה מינית שחורגת ממה שנחשב בתרבות שלנו לסקס הרגיל. מי שיש לו/ה קינקים מכונה לא פעם קינקי, בלי שום טון של עלבון: זו פשוט דרך לומר שהדמיון המיני שלך הולך לכיוונים מעט פחות שגרתיים. BDSM הוא אולי הקטגוריה המוכרת ביותר של קינק, אבל לא היחידה. פטיש, לעומת זאת, הוא משיכה ממוקדת לחפץ, לחומר או לחלק מסוים בחוויה, כמו עור, לטקס, נעליים או מדים של מבוגרים.

כמה דוגמאות לעולמות שנכללים תחת המטרייה הרחבה של קינק:

• משחקי שליטה ונשלטות, עם או בלי ציוד.
• קשירה, מהפשוטה ועד אמנויות חבל מורכבות. מי שרוצה לראות איך זה נראה על המסך יכול/ה להציץ בסרטי בונדאז', בתנאי שזוכרים שמדובר בסצנות מבוימות.
• פטישים של חומרים, בגדים ואביזרים, שאפשר לראות עליהם הרבה בקטגוריית הפטיש.
• משחקי תחושה: חום וקור, נוצות, מרקמים, עקיצות עדינות.
• פנטזיות של קנאה ושיתוף בהסכמת כולם, כמו קוקהולד, שבהן ההתרגשות נובעת מהדינמיקה הרגשית ולא מהגבלה פיזית.
• משחקי תפקידים בין מבוגרים, כמו מנהל/ת ועובד/ת או זרים שנפגשים בבר.

היותך קינקי לא אומר שמשהו לא בסדר איתך. הפנטזיות המיניות של אנשים מגוונות מאוד, והשאלה החשובה אינה האם הן רגילות, אלא האם מממשים אותן בהסכמה, בבטיחות ובכבוד.

למה אנשים נהנים מ-BDSM?

אין סיבה אחת, ומי שמנסה לצמצם את זה להסבר יחיד מפספס את רוב התמונה. מתוך מה שאנשים שמשחקים מספרים על עצמם, אפשר לזהות כמה מוטיבים חוזרים.

חילופי כוח

במשך רוב היום אנחנו מקבלים החלטות, אחראים על אחרים או נאבקים לשמור על שליטה. לחלק מהאנשים יש הקלה עצומה ברגע שבו מותר להם, בבחירה מלאה, להפסיק להחליט ולתת למישהו אחר להוביל. אחרים מרגישים בדיוק להפך: הם נהנים מהאחריות, מהתכנון ומהתחושה שבן/בת הזוג סומך/ת עליהם עד כדי כך. חילופי הכוח האלה הם לב הדינמיקה של שליטה ונשלטות.

אמון ואינטימיות

כדי לתת למישהו לקשור אותך, לכסות לך את העיניים או להוביל אותך, צריך לסמוך עליו מאוד. כדי להיות זה שמוביל, צריך להקשיב בתשומת לב יוצאת דופן לכל תגובה. זוגות רבים מגלים שהשיחות המפורשות לפני ואחרי המשחק מקרבות אותם גם מחוץ לחדר השינה, כי פתאום מדברים בפתיחות על רצונות, על פחדים ועל גבולות.

תחושה

יש מי שפשוט נהנים מתחושות עזות. הניגוד בין מגע עדין לבין צביטה, בין קוביית קרח לבין נשימה חמה, בין המתנה ארוכה לבין שחרור, מחדד את כל החושים. כשהראייה מוגבלת או כשהתנועה מוגבלת, תשומת הלב מתרכזת בגוף ובמגע.

משחק ודמיון

בבסיסו, BDSM הוא משחק. יש בו תפקידים, תסריט חופשי, הפתעות והרבה צחוק לפעמים. כמו בכל משחק טוב, יש לו גבולות ברורים שבתוכם מותר להשתחרר. ההבנה הזו עוזרת להוריד מהנושא את הכובד והפחד: מותר לנסות, מותר לא לאהוב, ומותר להתבדח באמצע.

התפקידים: דום, סאב ו-switch

בעולם ה-BDSM נהוג לתאר את הצדדים לפי התפקיד שהם לוקחים במשחק. התפקיד לא קשור למגדר, לא לגובה, לא לאופי ביום־יום ולא למי מרוויח/ה יותר. כל אחד וכל אחת יכולים להיות בכל אחד מהתפקידים.

• דום (מהמילה דומיננטי/ת): מי שמוביל/ה, מחליט/ה על הקצב, נותן/ת הוראות או מפעיל/ה את התחושות. דום טוב/ה הוא קודם כל מישהו שמקשיב, כי האחריות לשלומו של הצד השני מונחת עליו במידה רבה.
• סאב (מהמילה סאבמיסיבי/ת): מי שבוחר/ת למסור את ההובלה ולהיענות. למרות מה שנראה מבחוץ, לסאב יש כוח רב: הוא/היא קובע/ת את הגבולות במשא ומתן, ובידיו/ה מילת הביטחון שעוצרת הכול.
• switch: מי שנהנה/ית משני התפקידים ועובר/ת ביניהם, לפעמים לפי בן/בת הזוג ולפעמים לפי מצב הרוח באותו ערב.

שליטה ונשלטות בפועל

בפועל, דינמיקה של שליטה ונשלטות יכולה להיות עדינה מאוד: הוראה שקטה לא לזוז, בקשה לבקש רשות, או החלטה של הצד המוביל באיזה סדר דברים יקרו. היא יכולה גם להיות דרמטית יותר, עם כללים, תפקידים ושפה מיוחדת. אין גרסה נכונה יותר. מה שקובע הוא מה ששניכם הסכמתם עליו ונהנים ממנו.

שליטה נשית ושליטה גברית

שני המונחים האלה מתארים פשוט מי מוביל/ה בדינמיקה. שליטה נשית היא מצב שבו אישה לוקחת את תפקיד הדום, ושליטה גברית היא מצב שבו גבר לוקח אותו. אין כאן היררכיה ואין כאן אמירה על מגדר באופן כללי: אלה שתי צורות של אותו משחק, וכל אחת מהן נשענת על אותם כללים של הסכמה, משא ומתן ומילת ביטחון. גם זוגות מאותו המגדר משחקים בדיוק באותה דרך.

switch

הרבה אנשים מגלים עם הזמן שהם לא רק בצד אחד. בתחילת הדרך כדאי לא לנעול את עצמך בתווית. נסה/י, שים/י לב למה מרגש אותך, ותן/י לזה להתפתח. תוויות הן כלי לתקשורת, לא כלוב.

העקרונות שמחזיקים הכול: SSC ו-RACK

הקהילות שעוסקות ב-BDSM פיתחו לאורך השנים מסגרות חשיבה שנועדו להבדיל בין משחק אחראי לבין פגיעה. שתי המסגרות המוכרות ביותר הן:

• SSC, כלומר Safe, Sane, Consensual (בטוח, שפוי, בהסכמה): הרעיון הוא שכל פעילות צריכה להיות בטוחה במידה סבירה, להתבצע במצב צלול ושקול, ובהסכמה מלאה ומודעת של כל המשתתפים.
• RACK, כלומר Risk-Aware Consensual Kink (קינק בהסכמה מתוך מודעות לסיכון): מסגרת שנולדה מתוך ההכרה שאף פעילות אינה בטוחה לחלוטין. במקום להבטיח בטיחות, היא דורשת שכל הצדדים יבינו את הסיכונים, ידברו עליהם ויבחרו בהם ביודעין.

בשביל מתחילים, ההבדל ביניהן פחות חשוב מהמסר המשותף: לפני שעושים משהו, מבינים מה הוא, מה עלול להשתבש ואיך מתמודדים עם זה, וכולם אומרים כן מתוך בחירה חופשית. אם אחד מהמרכיבים האלה חסר, זה לא משחק.

הסכמה: מפורשת, מתמשכת וניתנת לביטול

הסכמה ב-BDSM היא לא חתימה חד־פעמית בתחילת הערב. היא תהליך שממשיך לאורך כל המפגש. כמה עקרונות שכדאי להפנים:

• הסכמה היא מפורשת. שתיקה אינה הסכמה, וגם לא סימן כללי של התלהבות. מדברים על דברים ספציפיים.
• הסכמה היא מתמשכת. כן לקשירה לא אומר כן לכל מה שיבוא אחריה. כל פעילות חדשה דורשת הסכמה משלה.
• הסכמה ניתנת לביטול בכל רגע. גם אם הסכמת לפני שעה, מותר לך לעצור עכשיו, בלי להסביר ובלי להתנצל. זה נכון לסאב ונכון גם לדום.
• הסכמה דורשת צלילות. לעולם לא משחקים כשאחד הצדדים שיכור או תחת השפעה של סמים. אלכוהול וחומרים משני תודעה פוגעים ביכולת להבין מה קורה, להרגיש כאב בזמן ולעצור בזמן.
• הסכמה היא חופשית. אם מישהו מסכים כי הוא פוחד לאבד את בן/בת הזוג, או כי לחצו עליו, זו לא הסכמה אמיתית.

משא ומתן לפני סצנה: שלב אחר שלב

במונחים של BDSM, סצנה היא מפגש משחק שיש לו התחלה וסוף. לפני כל סצנה, ובמיוחד בפעמים הראשונות, עושים משא ומתן. זה נשמע רשמי, אבל בפועל זו שיחה כנה, רצוי בזמן רגוע ולא באמצע הרגע הלוהט.

1. בוחרים זמן ומקום נינוחים. שיחה על הספה, בבגדים, בלי לחץ של זמן. לא במיטה חמש דקות לפני.
2. משתפים פנטזיות. כל צד מספר מה מסקרן אותו, מה הוא רוצה לנסות ומה הוא רוצה לחוות בתפקיד שלו.
3. מגדירים גבולות. מה בשום אופן לא, מה אולי, ומה בהחלט כן. גבולות קשים לא נתונים לוויכוח.
4. מדברים על הגוף. פציעות ישנות, כאבי גב, רגישויות בעור, אלרגיות לחומרים, מצבים רפואיים שכדאי לקחת בחשבון. אין כאן מקום לבושה.
5. קובעים מילת ביטחון וסימן ללא מילים. עוד רגע נרחיב על זה.
6. מסכימים על האורך והעוצמה. בפעם הראשונה, סצנה קצרה ועדינה. עדיף לסיים ברצון לעוד מאשר בתחושה של הגזמה.
7. מתכננים את ה-aftercare. מה כל אחד צריך אחרי: חיבוק, שתייה, שקט, שיחה.
8. מסכמים בקול. בסוף השיחה, אחד הצדדים חוזר על מה שהוסכם. זה מונע אי־הבנות.

דוגמה לרשימת כן / לא / אולי

כלי פשוט ויעיל במיוחד הוא רשימה שכל אחד ממלא לבד, ואז משווים. הנה דוגמה לאיך רשימה כזו יכולה להיראות אצל זוג מתחיל. היא לא מחייבת, היא רק ממחישה את הרעיון:

כן, בשמחה:

• כיסוי עיניים בזמן מגע.
• קשירת ידיים קלה בצעיף משי או בחגורת חלוק.
• משחקי תחושה עם נוצה, קרח ושמן עיסוי חמים.
• הוראות מילוליות של הצד המוביל, כמו לא לזוז או לחכות.

אולי, אם נלך לאט ונבדוק:

• ספאנקינג קל ביד פתוחה על הישבן.
• צביטות עדינות.
• אזיקים רכים מרופדים.
• משחק תפקידים קצר בין מבוגרים.

לא, בשום מצב:

• כל דבר סביב הצוואר או שמשפיע על הנשימה.
• סימנים שנשארים על העור למחרת.
• צילום מכל סוג.
• מילים או מצבים שמעוררים זיכרונות קשים.
• משחק אחרי שתייה.

הרשימה שלך תיראה אחרת, וזה בדיוק העניין. כדאי לחזור אליה מדי פעם, כי עם הניסיון דברים עוברים מטור לטור, לפעמים מאולי לכן ולפעמים מכן ללא.

מילת ביטחון: שיטת הרמזור

מילת ביטחון היא מילה שהוסכמה מראש, ושאמירתה עוצרת או משנה את המשחק מייד, בלי ויכוח ובלי שאלות. היא קיימת כי בתוך משחק תפקידים, מילים כמו לא או די יכולות להיות חלק מהדמיון, ולכן צריך מילה שהיא מחוץ למשחק. השיטה הנפוצה והפשוטה ביותר למתחילים היא שיטת הרמזור:

• ירוק: הכול טוב, אפשר להמשיך ואפילו להגביר. הצד המוביל יכול לשאול מדי פעם באיזה צבע אנחנו, והתשובה ירוק מאשרת שהכול בסדר.
• צהוב: להאט. משהו מתקרב לגבול, צריך הפסקה קצרה, להוריד עוצמה או לשנות תנוחה. המשחק לא נגמר, אבל מקשיבים.
• אדום: עוצרים לגמרי, מייד. משחררים קשירה, מורידים כיסוי עיניים, בודקים מה קרה ועוברים ל-aftercare. אחרי אדום לא ממשיכים את הסצנה באותו ערב אלא אם שני הצדדים ממש רוצים, אחרי שיחה.

מה עושים כשאי אפשר לדבר? למשל כשהפה עסוק, או כשהסאב מוצף ומתקשה לבטא מילים. לכן קובעים גם סימן ללא מילים: להפיל חפץ קטן שמחזיקים ביד, כמו צרור מפתחות או כדור גומי, שלוש הקשות על המזרן או על הרגל של בן/בת הזוג, או לחיצת יד חוזרת ונשנית. חשוב לתרגל את הסימן לפני שמתחילים, כדי לוודא ששניכם מזהים אותו.

איך בוחרים מילת ביטחון

מילת ביטחון טובה היא קצרה, קלה לאמירה גם כשמתנשפים, וכזו שלא תצוץ במקרה בתוך המשחק. שמות של ירקות, ערים או צבעים עובדים מצוין. אם משתמשים בשיטת הרמזור, הצבעים עצמם הם מילות הביטחון. וכלל ברזל: מי שמשתמש/ת במילת הביטחון לא צריך/ה להרגיש אשמה. הצד השני מודה, עוצר ודואג. זה הסימן הכי ברור לכך שהמערכת עובדת.

מתחילים רך: רעיונות ראשונים

לא צריך ציוד יקר או חדר מיוחד כדי להתחיל. רוב הסצנות הראשונות הטובות ביותר נבנות מחפצים שכבר יש לך בבית. המטרה היא לטעום, להרגיש איך זה עבורכם ולבנות אמון.

כיסוי עיניים

כיסוי עיניים הוא אולי נקודת הפתיחה הקלה ביותר. כשהראייה נעלמת, כל מגע מורגש חזק יותר, והצד המכוסה מוסר מעט שליטה בלי שום הגבלה פיזית. אפשר להשתמש במסכת שינה או בצעיף רך. הצד המוביל יכול לנשום על העור, לגעת במקומות לא צפויים, להתרחק ולהתקרב.

קשירה קלה בחומרים רכים

קשירה עדינה של פרקי הידיים בצעיף משי, בעניבה רחבה או בחגורת חלוק היא צעד טבעי הבא. קושרים רפוי, כך שאפשר להשחיל אצבע בין הבד לבין העור, ולא קושרים לשום רהיט בפעמים הראשונות. גם הוראה פשוטה של תשאיר/י את הידיים מעל הראש בלי לקשור בכלל היא סוג של קשירה, ולפעמים היא מרגשת לא פחות.

משחקי תחושה

כאן נכנסים טמפרטורה ומרקמים: קוביית קרח שמחליקה על הגב, כוס תה חם שמחממת את הכפות לפני מגע, נוצה, מברשת רכה, בד קטיפה או משי. הניגודים יוצרים את הקסם. בודקים כל דבר חם או קר על המפרק שלכם לפני שהוא נוגע בבן/בת הזוג, ולא משתמשים בשום דבר חם מדי או קר מדי.

ספאנקינג קל

אם שניכם סימנתם את זה ככן או כאולי, אפשר להתחיל בספאנקינג עדין ביד פתוחה על הישבן, החלק הבשרני שמתאים לזה. מתחילים לאט וחלש, מחממים את האזור עם מגע רך, ושואלים צבע. מתרחקים מעמוד השדרה, מהכליות באזור הגב התחתון, מהמפרקים ומהפנים.

צעצועים ואביזרים

אחרי שהבסיס מרגיש טבעי, יש מי שמוסיפים אביזרים: אזיקים מרופדים, ויברטור שמשמש ככלי של התגרות, או ערכות למתחילים. אם מעניין אותך לראות מה קיים, אפשר להציץ בקטגוריית צעצועי המין. כלל אצבע: כל אביזר חדש נבדק קודם בלי לחץ, ומי שקונה אביזרי קשירה בוחר/ת כאלה עם שחרור מהיר.

בטיחות פיזית בסיסית: צ'קליסט

הרשימה הזו אינה ייעוץ רפואי, אלא כללי זהירות בסיסיים שכל מי שמשחק צריך להכיר. אם יש לך מצב רפואי, פציעה או ספק, כדאי להתייעץ עם איש/אשת מקצוע.

• שום דבר סביב הצוואר. לא חבל, לא צעיף, לא יד, לא לחץ. זה כלל שאין לו יוצא מן הכלל, בטח לא למתחילים.
• לעולם לא משאירים צד קשור לבד. גם לא לדקה, גם לא כדי להביא משהו מהמטבח. מי שקשור תלוי לגמרי בנוכחות שלך.
• מספריים לחירום בהישג יד. כשמשתמשים בחבל או בבד, מחזיקים ליד המיטה מספריים בטיחותיים עם קצה מעוגל, שיכולים לחתוך במהירות בלי לפצוע.
• בודקים את זרימת הדם. עקצוץ, נימול, קור או שינוי צבע בכפות הידיים או הרגליים הם סימן לשחרר מייד. שואלים מדי פעם ונוגעים לבדוק חום.
• לא קושרים על מפרקים ועל נקודות עצב. קשירה הדוקה על פרק כף היד או מאחורי הברך עלולה ללחוץ על עצבים. קושרים רפוי ומפזרים את הלחץ על שטח רחב.
• בספאנקינג ובמשחקי מכות קלים מתרחקים מאזורים רגישים. לא על עמוד השדרה, לא על הכליות, לא על מפרקים, לא על הראש והפנים. מכוונים לאזורים בשרניים.
• בלי אלכוהול ובלי סמים. משחקים רק כששני הצדדים צלולים לחלוטין.
• מתחילים חלש ומגבירים בהדרגה. תמיד קל יותר להוסיף עוצמה מאשר לתקן הגזמה.
• משחררים מהר כשצריך. לפני שקושרים, מוודאים שיודעים לשחרר את הקשר בתוך שניות.
• מכינים את הסביבה. מים בהישג יד, שמיכה, אור עמום אבל לא חושך מוחלט, ומשטח יציב.

טיפול אחרי: aftercare ומה זה drop

המונח aftercare מתאר את מה שקורה אחרי שהסצנה נגמרת: הזמן שבו שני הצדדים חוזרים לעצמם, דואגים זה לזה ומתחברים מחדש. אחרי סצנה עזה הגוף והרגש יכולים להיות מוצפים, ולכן הרגעים האלה חשובים לא פחות מהמשחק עצמו.

מה נכלל בדרך כלל ב-aftercare:

• שחרור עדין מכל קשירה והורדת כיסוי העיניים.
• שמיכה, כי לפעמים נהיה קר אחרי ריגוש חזק.
• כוס מים או משהו מתוק לאכול.
• חיבוק, ליטוף, שקט, או שיחה רכה, לפי מה שכל צד צריך.
• מילים טובות ותזכורת לכך שהכול היה בהסכמה ושאתם בצד אחד.
• בדיקה של הגוף ומריחת קרם על אזורים שהיו בשימוש.

ומה זה drop? לפעמים, שעות או אפילו יום־יומיים אחרי סצנה, אחד הצדדים מרגיש ירידה רגשית: עצב, עייפות, ריקנות או בלבול. אצל הצד הנשלט זה מכונה לא פעם sub drop, אבל גם לצד המוביל זה יכול לקרות. זו תופעה מוכרת אצל מי שמשחקים ואין בה בושה. מה שעוזר הוא לדבר על זה מראש, לשלוח הודעה למחרת ולשאול איך מרגישים, ולתת מקום לתחושות בלי לשפוט. אם התחושות לא חולפות, או אם הסצנה עוררה משהו קשה, כדאי לפנות לאיש/אשת מקצוע שמכיר/ה את הנושא בלי שיפוטיות.

ההבדל בין BDSM להתעללות

זה אולי החלק החשוב ביותר במדריך. מבחוץ, סצנה של BDSM ומצב של התעללות יכולים להיראות דומים לרגע. בפועל, הם הפכים גמורים. התעללות לעולם אינה BDSM, וקינק לעולם אינו תירוץ לפגיעה.

• ב-BDSM יש משא ומתן מראש. כל הצדדים יודעים מה עומד לקרות ומסכימים לכך. בהתעללות, צד אחד מחליט לבד.
• ב-BDSM יש זכות לעצור. מילת הביטחון מכובדת מייד ותמיד. בהתעללות, העצירה אינה אפשרית או שיש לה מחיר.
• ב-BDSM הדינמיקה מוגבלת בזמן ובמקום. כשהסצנה נגמרת, שני הצדדים חוזרים להיות שותפים שווים. בהתעללות, השליטה זולגת לחיים כולם: לכסף, לחברים, לבגדים, לטלפון.
• ב-BDSM שני הצדדים יוצאים עם תחושה טובה. גם כשהיה עז, יש אחר כך אכפתיות ו-aftercare. בהתעללות יש פחד, אשמה ובידוד.
• ב-BDSM אין לחץ להשתתף. אם מישהו מאיים, נעלב או מעניש כשאומרים לו לא, זה דגל אדום.

אם משהו בתיאור הזה מזכיר לך מערכת יחסים שאת/ה נמצא/ת בה, חשוב לדעת שמגיעה לך עזרה ושיש גורמי סיוע מקצועיים שאפשר לפנות אליהם בדיסקרטיות.

מיתוסים מול מציאות

• מיתוס: מי שאוהב BDSM עבר טראומה או שמשהו לא תקין אצלו. מציאות: אנשים מגיעים לקינק מכל רקע שהוא. זו העדפה מינית, לא אבחנה.
• מיתוס: הדום הוא זה שבאמת שולט. מציאות: הגבולות נקבעים יחד, ולסאב יש את הכוח לעצור הכול במילה אחת. השליטה של הדום קיימת רק בתוך מה שהסאב נתן/ה.
• מיתוס: BDSM תמיד כואב. מציאות: לחלק גדול מהאנשים אין בכלל כאב במשחק. קשירה, כיסוי עיניים והוראות מילוליות יכולים להיות עוצמתיים לגמרי בלי שום כאב.
• מיתוס: צריך ציוד מיוחד וחדר שחור. מציאות: צעיף, עניבה, קוביית קרח ושיחה טובה מספיקים כדי להתחיל.
• מיתוס: מי שסאב במיטה חלש/ה בחיים. מציאות: אין קשר. אנשים חזקים ומצליחים רבים נהנים דווקא מהאפשרות להרפות.
• מיתוס: אם ניסינו פעם אחת חייבים להמשיך. מציאות: מותר לנסות ולהחליט שזה לא בשבילכם. גם זה תוצאה טובה של שיחה כנה.

מבחן BDSM: מה הוא אומר ומה לא

הרבה אנשים מחפשים באינטרנט מבחן BDSM. מדובר בשאלונים מקוונים שבהם עונים על עשרות שאלות לגבי פעילויות ותחושות, ובסוף מקבלים פילוח באחוזים של נטיות, כמו כמה את/ה דום, כמה סאב, כמה מתחבר/ת לקשירה או למשחקי תחושה.

שאלונים כאלה יכולים להיות נקודת פתיחה משעשעת ושימושית: הם חושפים אותך למונחים שלא הכרת, ולפעמים עוזרים לנסח רצונות שקשה לומר במילים. זוגות רבים ממלאים אותם בנפרד ומשווים תוצאות כדי לפתוח שיחה. אבל חשוב לזכור את המגבלות שלהם:

• הם לא כלי מדעי ולא אבחון, אלא שאלון לשעשוע ולהיכרות עצמית.
• התוצאה משתנה לפי מצב הרוח, לפי ניסוח השאלות ולפי מה שקראת לאחרונה.
• אחוז גבוה במשהו לא מחייב אותך לעשות אותו, ואחוז נמוך לא אוסר עליך לנסות.
• שום שאלון לא מחליף משא ומתן אמיתי עם בן/בת זוג אמיתי/ת.

במילים אחרות: תשתמש/י בתוצאות כפתיח לשיחה, לא כתווית. רשימת כן/לא/אולי שכותבים יחד תגיד הרבה יותר מכל מבחן.

איך מעלים את הנושא עם בן/בת הזוג

לרבים, החלק הקשה ביותר הוא לא הקשירה הראשונה אלא המשפט הראשון. הנה דרך מסודרת לפתוח את השיחה בלי שהיא תרגיש כמו וידוי:

1. בחר/י רגע רגוע. לא באמצע ריב, לא באמצע סקס ולא בהודעה בשתיים בלילה.
2. התחל/י מסקרנות. משהו כמו: קראתי על משהו שמסקרן אותי, בא לך לשמוע? זה פחות מאיים מהצהרה דרמטית.
3. דבר/י על עצמך. מה מסקרן אותך, איך זה גורם לך להרגיש, ולא מה הצד השני צריך לעשות.
4. הקשב/י באמת. תן/י מקום לשאלות, להיסוס ולפעמים גם למבוכה. זה נורמלי.
5. הצע/י צעד קטן. במקום תוכנית שלמה, רעיון אחד: אולי ננסה כיסוי עיניים בפעם הבאה?
6. קבל/י לא בכבוד. אם התשובה שלילית, זה לא אומר שמשהו פגום בך או בקשר. אפשר לחזור לשיחה בעתיד, או למצוא דברים אחרים שמרגשים את שניכם.
7. מתכננים יחד. אם התשובה חיובית, עוברים יחד על רשימת כן/לא/אולי, בוחרים מילת ביטחון וקובעים סצנה קצרה ופשוטה.

על סרטים, פורנו ומציאות

חלק גדול מהאנשים פוגשים את BDSM לראשונה דרך המסך. אם מעניין אותך לראות מה קיים, אפשר לעבור בין כל הקטגוריות או לדפדף בסרטי הסקס באתר. רק חשוב לזכור דבר אחד: הסצנות בסרטים מבוצעות על ידי שחקנים, נערכות ומתוכננות מראש, והמשא ומתן, ההפסקות, בדיקות הבטיחות וה-aftercare פשוט לא מופיעים בעריכה הסופית. מה שנראה ספונטני על המסך עבר שיחה מפורטת לפני שהמצלמה הופעלה. בחיים האמיתיים, את השיחה הזו צריך לעשות בעצמך.

שאלות נפוצות על BDSM

מה זה BDSM?

המונח BDSM, שנכתב בעברית גם כבדסמ, הוא שם כולל למשחקים מיניים ורגשיים בין מבוגרים שמבוססים על קשירה ומשמעת, שליטה ונשלטות, ומשחקי תחושה עזים, הכול בהסכמה מלאה, במשא ומתן מראש ועם זכות לעצור בכל רגע.

מה זה קינקי?

קינקי הוא כינוי למי שיש לו/ה העדפות מיניות שחורגות מהשגרתי, כמו BDSM, פטישים או משחקי תפקידים. זה לא עלבון ולא אבחנה, אלא תיאור של טעם מיני. אפשר להיות קינקי מעט או הרבה, וזה יכול גם להשתנות עם הזמן.

מה ההבדל בין דום לסאב?

דום הוא הצד שמוביל ומחליט בתוך הסצנה, וסאב הוא הצד שבוחר למסור את ההובלה ולהיענות. התפקידים לא קשורים למגדר, והגבולות נקבעים יחד. מי שנהנה משני התפקידים נקרא switch.

מה זה מילת ביטחון ואיך בוחרים אחת?

מילת ביטחון היא מילה שהוסכמה מראש ועוצרת את המשחק מייד. בוחרים מילה קצרה וברורה שלא תופיע במקרה במשחק, או משתמשים בשיטת הרמזור: ירוק להמשך, צהוב להאטה ואדום לעצירה. קובעים גם סימן ללא מילים למקרה שאי אפשר לדבר.

מה זה מבחן BDSM ומה הוא באמת אומר?

מבחן BDSM הוא שאלון מקוון שמציג את הנטיות שלך באחוזים. הוא יכול לעזור לגלות מונחים ולפתוח שיחה, אבל הוא לא כלי מדעי ולא מחייב אותך לשום דבר. השיחה עם בן/בת הזוג חשובה ממנו בהרבה.

האם BDSM זה דבר מסוכן?

כמו כל פעילות גופנית, יש בו סיכונים, ולכן הוא דורש ידע וזהירות. כשמתחילים רך, נמנעים לחלוטין מכל דבר סביב הצוואר, לא משאירים צד קשור לבד, משחקים רק כשצלולים ומכבדים מילת ביטחון, הסיכון קטן מאוד. מה שהופך משחק למסוכן הוא בדרך כלל חוסר תקשורת, לא הפעילות עצמה.

איך מתחילים BDSM עם בן/בת הזוג?

מתחילים בשיחה רגועה מחוץ למיטה, משתפים סקרנות, ממלאים רשימת כן/לא/אולי, בוחרים מילת ביטחון ומתכננים סצנה קצרה ועדינה, למשל כיסוי עיניים ומשחקי תחושה. אחרי הסצנה מקדישים זמן ל-aftercare ומדברים על מה היה טוב ומה פחות.

מה זה aftercare?

זה הזמן שאחרי הסצנה, שבו שני הצדדים דואגים זה לזה: שחרור עדין, שמיכה, מים, חיבוק ושיחה. הוא עוזר לגוף ולרגש לחזור לאיזון ומפחית את הסיכוי לתחושת ירידה רגשית שמכונה drop. כדאי לתכנן אותו מראש בדיוק כמו את הסצנה עצמה.

לסיכום: BDSM למתחילים מתחיל בשיחה

BDSM אינו עניין של ציוד, של כאב או של תדמית קשוחה. הוא דרך לחקור אמון, כוח ותחושה יחד עם מישהו שבחרת, בתוך גבולות שקבעתם יחד. העקרונות פשוטים: הסכמה מפורשת שאפשר לבטל בכל רגע, משא ומתן לפני כל סצנה, מילת ביטחון שמכבדים תמיד, בטיחות פיזית בסיסית, צלילות מלאה, ו-aftercare שמחזיר את שניכם זה לזה.

אם את/ה בתחילת הדרך, התחל/י לאט: שיחה אחת, רשימה אחת, כיסוי עיניים אחד. שים/י לב למה מרגש אותך ולמה לא, ותן/י לעצמך רשות לשנות את דעתך. העולם הקינקי רחב מאוד, ואין בו דרך אחת נכונה. יש רק את הדרך שמתאימה לכם, כל עוד היא בטוחה, מוסכמת ומהנה לכל המשתתפים.